החלטה בתיק בש"פ 989/14

1.       בפני בקשה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) להורות על הארכת מעצרו (השישית) של המשיב 1 ב-90 ימים נוספים החל מיום 28.2.2014 ועל הארכת מעצרו (הרביעית) של המשיב 2 ב-90 ימים נוספים החל מיום 17.2.2014 או עד למתן פסק דין בת"פ 13277-03-12 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.

רקע והליכים קודמים

2.        נגד המשיבים, שהם אחים, תלוי ועומד כתב אישום המייחס להם עבירות שונות בקשר לפרשה רחבת היקף של סחר בסמים, כמפורט להלן.

3.        ביום 7.3.2012 הוגש כתב אישום כנגד המשיב 1 ונאשם נוסף בשם מקסים אזולאי (להלן: מקסים), אשר תוקן בהמשך ביום 22.5.2012. כתב האישום ייחס להם את העבירות הבאות: קשירת קשר לביצוע פשע (לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין)), ייצוא או ייבוא של סם מסוכן (לפי סעיף 13 לפקודת הסמים במסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים)), החזקת סם שלא לצריכה עצמית (לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) לפקודת הסמים). למשיב 1 לבדו יוחסו גם עבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר (לפי סעיף 418 לחוק העונשין) ועסקה אחרת (לפי סעיף 13 לפקודת הסמים).

4.        ביום 23.8.2012 הוגש כתב אישום גם כנגד המשיב 2, שנעצר רק ביום 18.8.2012. כתב אישום זה מייחס לו את העבירות הבאות: קשירת קשר לביצוע פשע (לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין), ייצוא או ייבוא של סם מסוכן (לפי סעיף 13 לפקודת הסמים), החזקת סם שלא לצריכה עצמית (לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) לפקודת הסמים), זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר (לפי סעיף 418 לחוק העונשין), עסקה אחרת (לפי סעיף 13 לפקודת הסמים) ושיבוש הליכי משפט (לפי סעיף 244 לחוק העונשין).

5.        בעקבות בקשה שהוגשה על ידי המדינה לאיחוד משפטם של המשיב 1, מקסים והמשיב 2, צורף המשיב 2 לכתב האישום שהוגש נגד השניים האחרים כנאשם 3. המשך הדברים מתייחס לכתב האישום במתכונתו זו.

6.        על פי עובדות האישום הראשון, עובר ליום 20.5.2011 קשרו המשיבים, מקסים וסמדר כהן (להלן: סמדר), בעודם בישראל, קשר לייצוא של כ-35,000 כדורי סם מסוג M.D.M.A (להלן: אקסטזי) מאוסטריה לטייוואן. באותו יום שלחו המשיבים ומקסים מאוסטריה לטייוואן, באמצעות אדם אחר מטעמם, חבילה ובה 35,177 כדורי אקסטזי, אשר הוסתרו, בידיעתם ובהסכמתם, בתוך פחיות מזון לחיות (להלן: החבילה). בתקופה שבין מאי לספטמבר 2011, עקבו המשיבים, מקסים וסמדר אחר החבילה, תוך שהם מעדכנים זה את זה בעניינה. ביום 27.5.2011 הגיעה החבילה לטייוואן והועברה לבדיקה במכס. במהלך התקופה שבין מאי-יולי 2011 ניסו המשיבים ומקסים להוציא את החבילה מהמכס. משהדבר לא הסתייע בידם הם פעלו להשבת החבילה לאוסטריה. בתוך כך, עובר לחודש יולי 2011, פנו המשיבים ומקסים לאלי עמר (להלן: עמר), כדי שיסע לאוסטריה ביחד עם המשיב 2 לצורך טיפול בהשבת החבילה. משלא הצליחו בכך, נשלח עמר, במהלך חודש ספטמבר 2011, בשנית, לאוסטריה. עובר לנסיעתו, זייף עמר, בהנחיית המשיב 2 ובידיעתו ובהסכמתו של המשיב 1, תעודת זהות על שם "ג'וזף הנסן", על מנת לקבל באמצעותה את החבילה. ביום 26.9.2011 הגיע עמר לסניף הדואר בעיר וינה על-מנת לקבל את החבילה, ובשלב זה נעצר על-ידי משטרת אוסטריה.

7.        על פי עובדות האישום השני, ביום 12.6.2011 שוחח המשיב 1 בטלפון, בידיעתו ובהסכמתו של המשיב 2, עם אדם ששהה בהולנד ודיווח לו אודות מצב החבילה וכן ביקש לרכוש 60,000 כדורי אקסטזי נוספים. לאחר שבן שיחו הסכים לבקשה, הוא סיכם עמו כי יעמדו בקשר לצורך הסדרת אופן התשלום.

8.        על פי עובדות האישום השלישי, המיוחס למשיב 2 בלבד, מאז פברואר 2012 ידע המשיב 2, כי הוא דרוש לחקירה, בקשר לאירועים המתוארים באישומים הקודמים, אך הוא נמלט מן הדין כדי למנוע קיומו של הליך שיפוטי. עובר ליום 15.8.2012 זייף המשיב 2, בעצמו או באמצעות אחר מטעמו, תעודת זהות על שם "אברהם בן דוד אוחיון", על מנת שיוכל להציג את התעודה המזויפת לצורך הזדהות.

9.        להשלמת התמונה יצוין, כי עמר שנעצר על ידי הרשויות באוסטריה, נשפט שם וביום 27.2.2012 הורשע ונידון למאסר. סמדר, בת-זוגו של המשיב 2 בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, הורשעה, על-יסוד הודאתה, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות של סיוע ליצוא או יבוא של סם מסוכן ובהחזקת סם שלא לצריכה עצמית ונידונה למאסר וכן חויבה בתשלום קנס (ת"פ 6231-03-12). בהמשך, היא ערערה על גזר הדין לבית משפט זה, ובהסכמת הצדדים תוקן כתב האישום, עונש המאסר שנגזר עליה קוצר ונקבע כי הוא יבוצע על דרך עבודות שירות (ע"פ 1626/13 כהן נ' מדינת ישראל (18.3.2013)).

10.      בד בבד עם הגשת כתב האישום הראשון, ביום 8.3.2012, הוגשה בקשה לעצור את המשיב 1 ומקסים עד לתום ההליכים נגדם. בבקשה נטען כי כנגד השניים קיימת תשתית ראייתית לכאורית לביסוס אשמתם בעבירות המיוחסות להם (הקלטות של שיחות טלפון, הודעותיהם של סמדר ועמר, הודעותיהם של פקידי דואר אוסטריים, וכן החבילה עצמה). בנוסף, עמדה המבקשת על עברו הפלילי של המשיב 1, הכולל 3 הרשעות קודמות בעבירות שונות (אלימות, רכוש וסמים), שבגינן הוא אף ריצה עונשי מאסר. המבקשת טענה כי העבירות המיוחסות למשיב 1 ולמקסים מעידות על מסוכנותם ועל כן מבססות עילת מעצר זו לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק המעצרים. בנוסף, נטען כי קמה כנגדם עילת המעצר שעיינה חשש להימלטות מן הדין, מכוח סעיף 21(א)(1)(א) לחוק המעצרים, בהתייחס לכך שהם נעצרו בעודם מנסים להימלט לברזיל.

11.      ביום 17.5.2012, לאחר חילופי ייצוג ודחייה של מספר דיונים, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרם של המשיב 1 ומקסים עד תום ההליכים נגדם (מ"ת 13234-03-12, השופט צ' קאפח).

12.      משלא הסתיים משפטם של המשיב 1 ומקסים בתום תשעת חודשי מעצר, הגישה המבקשת בקשות להארכת מעצרם לבית משפט זה. ביום 2.12.2012 האריך השופט ח' מלצר את מעצרם בתשעים ימים, לאחר שבאי כוחם הותירו את הבקשה לשיקול בית המשפט (בש"פ 8626/12). ביום 26.2.2013 הארכתי אף אני את מעצרו של המשיב 1 בתשעים ימים נוספים, בהסכמת בא-כוחו באותה עת (בש"פ 1358/13).

13.      ביום 23.8.2012, לאחר שנתפס, הוגשה בקשה לעצור גם את המשיב 2 עד לתום ההליכים. המבקשת טענה כי חומרי החקירה, אשר נבחנו בעניינם של המשיב 1 ומקסים, מקימים תשתית ראייתית גם להוכחת אשמתו של המשיב 2 באישומים המיוחסים לו. כמו כן, ציינה המבקשת כי למשיב 2 עבר פלילי הכולל מספר רב של הרשעות קודמות בעבירות אלימות, רכוש וסמים. המבקשת טענה כי העבירות המיוחסות למשיב 2, מעידות על מסוכנותו ומקימות נגדו את עילת המעצר שעניינה מסוכנות לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק המעצרים. בנוסף, נטען כי קמה נגדו גם עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(א) לחוק המעצרים, לנוכח החשש הסביר כי שחרורו לחלופת מעצר יביא להימלטותו מאימת הדין ולשיבוש מהלכי המשפט, חשש הנלמד מעובדות האישום השלישי המיוחס לו.

14.      ביום 20.9.2012 הורה בית המשפט קמא על מעצרו של המשיב 2 עד לתום ההליכים נגדו (מ"ת 87-12, השופט צ' קאפח).

15.      בהמשך הוגשו בקשות נוספות להארכת מעצרם של המשיבים לבית משפט זה: ביום 3.6.2013 האריך השופט א' שהם את מעצרם של המשיבים ושל מקסים בתשעים ימים (בש"פ 3343/13). בהחלטתו, עמד השופט א' שהם על מסוכנותם של המשיבים, על החשש הממשי מכך שיימלטו מהדין ועל עברם הפלילי המכביד. ביום 1.9.2013 האריך השופט צ' זילברטל את מעצרם בתשעים ימים (בש"פ 5581/13). עם זאת, הורה השופט צ' זילברטל כי תיבחן חלופת מעצר בעניינם של המשיב 1 ומקסים, נוכח התמשכות ההליך בעניינם, וכי לצורך כך יוכנו תסקירי מבחן. בין לבין הוגשו בקשות לעיון חוזר על ידי שני המשיבים.

16.      ביום 5.11.2013 התקבל תסקיר מבחן בעניינו של המשיב 1. בתסקיר נכתב כי קיימת בענייננו רמת מעורבות גבוהה בהתנהגות שולית וכי נראה שסנקציות משפטיות לא מרתיעות אותו. כן נקבע כי אין בחלופות שהוצעו כדי לאיין את מסוכנותו.

17.      ביום 28.11.2013 דחה בית המשפט קמא את הטענות לכרסום בראיות (במסגרת הבקשה שהוגשה לעיון החוזר). לאחר קבלת תסקירי המבחן בעניינם, הורה בית משפט קמא כי מקסים ישוחרר לחלופת מעצר בתנאים מגבילים, ואילו המשיב 1 יישאר במעצר עד תום ההליכים.

18.      המשיבים עררו על ההחלטה לבית משפט זה. במקביל, הגישה המבקשת בקשה להארכת מעצרם של המשיבים. ביום 24.12.2013 האריך השופט נ' סולברג את מעצרם של המשיבים ב-90 ימים נוספים, בהסכמת באי-כוחם (בש"פ 7672/13). ביום 30.1.2014 דחה השופט י' עמית את הערר שהגישו המשיבים בנושא הכרסום בראיות, בקובעו כי לא חל שינוי משמעותי בתשתית הראייתית בתיק (בש"פ 8216/13).